#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל השיעורים [האמורים באוכלין] כולן בכזית. חוץ ממה.	חוץ מטומאת אוכלין ששינה הכתוב במשמען ושינו חכמים בשיעורן [לפי ששינה הכתוב במשמען שינו חכמים בשיעורן].	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל השיעורים האמורים באוכלין כולן בכזית חוץ מטומאת אוכלין ששינה הכתוב במשמען ושינו חכמים בשיעורן. וראיה לדבר יום הכפורים.	שאף בו שינו חכמים בשיעורן מפני ששינה בו הכתוב במשמעו, שכתב 'אשר לא תעונה' [ולא אשר תאכל], ושינו חכמים בשיעורו - ככותבת.	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל השיעורים [האמורים באוכלין] כולן בכזית. מדוע צריך ראיה מיום כפור.	כי בטומאה היה אפשר לומר שהלשון 'אשר יאכל' אורחיה הוא, כמו 'משקה אשר ישתה', לכן הביאו ראיה מיום כפור ששם ודאי שינה הכתוב במשמעו ושינו חכמים בשיעורו. אמור מעתה - שמה ששינו חכמים בשיעור טומאה, הוא משום שהבינו ש'אשר יאכל' שינוי לשון הוא.&nbsp;&nbsp;	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שטומאת אוכלין בכביצה. מה אמר רב אבהו בשם ר' אלעזר. ומה השיבו עליו.	אמר קרא 'מכל האוכל אשר יאכל', אוכל הבא מחמת אוכל, ואיזה זה ביצת תרנגולת.<br>והשיבו עליו: ואימא גדי, ואימא בן פקועה, ואימא ביצת בר יוכני, ואימא ביעתא דציפורתא.&nbsp;	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ענו על שאלת ואימא גדי.	מחוסר שחיטה [כשיוצא מתוך האוכל שנוצר בו, לאו אוכל מיקרי לא הוא ולא אמו, דהא מחסרי שחיטה].	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ענו על שאלת ואימא בן פקועה.	טעון קריעה [דתנן קורעו ומוציא את דמו].	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ענו על שאלת ואימא ביצת בר יוכני.	תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט תפסת.	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בר יוכני.	עוף גדול הוא, כדאמרינן בבכורות שטבעה ביצתו ששים כרכים.	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין למד רבי אבהו עצמו שטומאת אוכלין בכביצה [פירוש אחר שלא פירש ר' אלעזר רבו, ואין להשיב עליו].	שנאמר 'מכל האוכל אשר יאכל', אוכל שאתה אוכלו בבת אחת, ושיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת.	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רבי אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור. שמא יבא בית דין אחר וירבה בשיעורין.<br>מדוע. הו""א ומסקנה."	"<ul><li>בהו""א - האוכל חלב פחות מכזית בזמן הזה, יכתוב כשיעור זה אכלתי, שמא יבנה בית המקדש בימיו, ויתחדש בית דין ותתחדש הלכה, ויאמרו שחייב קרבן על כזית קטן. ו'ירבה בשיעורין' הכוונה שירבו בקרבנות מחמת שיעורין.</li><li>במסקנה - האוכל כזית בינוני, אל יכתוב מחוייבני חטאת אלא יכתוב כזית בינוני אכלתי, שמא יבא בית דין ויפטרנו מקרבן, ונמצא מביא חולין לעזרה.</li></ul>"	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דתניא 'אשר לא תעשינה בשגגה ואשם', השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו, לא שב מידיעתו אין מביא קרבן על שגגתו.&nbsp;<div>איך משמע.</div>	'אשר לא תעשינה' משמע שאילו ידע לא עשה.&nbsp;<div>אבל אם גם כשיוודע לו לא ימנע מלעבור את העבירה אינו נחשב שוגג, ואינו חייב קרבן חטאת.</div>	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי קבע שיעורין של עונשין. 2	אמר רבי יוחנן שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני.&nbsp;<div>אחרים אומרים בית דינו של יעבץ [עתניאל בן קנז] תיקנום. כלומר, שכחום וחזרו ויסדום.</div>	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך יכול להיות שיעבץ ובית דינו תיקנו שיעורים של עונשים, הרי כתוב 'אלה המצוות' שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.	שכחום וחזרו ויסדום.	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השותה מלא לוגמיו. מהו מלא לוגמיו.	"אמר רב יהודה לא מלא לוגמיו ממש אלא כל שאילו יסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו.<br>ומה שכתוב במשנה מלא לוגמיו, אימא <span style=""color: rgb(0, 170, 255);"">כ</span>מלא לוגמיו."	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מיתיבי כמה ישתה ויהא חייב, בש""א רביעית, ובה""א מלא לוגמיו, רבי יהודה אומר משום ר""א כמלא לוגמיו, רבי יהודה בן בתירא אומר כדי גמיעה.<br>מה קשה מכאן ומה תירצו וישבו ותירצו."	"קשה על רב יהודה שאמר כמלא לוגמיו, והרי בית הלל אומרים מלא לוגמיו.<br>ותירצו, מי עדיפא ממתניתין דאוקימנא כדי שיראה, הכא נמי כדי שיראה.<br>והקשו, אי הכי היינו ר""א, שאומר כמלא לוגמיו.<br>ותירצו, איכא בינייהו מלא לוגמיו דחוק [לבית הלל בעינן בריוח, לר""א דחוק].<br>והקשו אם כך בית הלל מחמירים יותר מבית שמאי [כדי שיסלקנו הוא פחות מרביעית, וליתנייה במסכת עדויות].<br>ותירצו, כי איתשיל לענין עוג מלך הבשן איתשיל. וא""כ ב""ש לחומרא."	יומא פרק שמיני פ א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב זירא שאל מדוע באכילה השיעור של כולם בכותבת, ואילו בשתיה השיעור כפי מלא לוגמיו של כל אחד ואחד.<br>מה ענה לו אביי.	קים להו לרבנן בככותבת דבהכי מיתבא דעתיה בציר מהכי לא מיתבא, בשתיה - בדידיה מיתבא דעתיה בדחבריה לא מיתבא דעתיה.	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתקיף לה רבי זירא כל העולם כולו בככותבת ועוג מלך הבשן בככותבת.&nbsp;<br>מה ענה לו אביי.	קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה, בציר מהכי לא מיתבא דעתיה, מיהו - כולי עלמא טובא, ועוג מלך הבשן פורתא.	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתקיף לה רבי זירא בשר שמן בככותבת ולולבי גפנים בככותבת.<br>מה ענה לו אביי.	קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה, בציר מהכי לא מיתבא דעתיה, מיהו - בשר שמן טובא, לולבי גפנים פורתא.	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתקיף לה רבא כזית בכדי אכילת פרס, וכותבת בכדי אכילת פרס. <br>מה ענה לו אביי.&nbsp;	קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה, בטפי מהכי לא מיתבא דעתיה.	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חציה לבית המנוגע. חציה של מה.	חצי של ככר. השוהה בבית המנוגע כדי אכילת פרס (חצי ככר של עירוב) מטמא בגדים, כדכתיב 'והאוכל בבית יכבס בגדיו'. כששוהה שיעור אכילה הכתוב מדבר.	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל האיסורים ששיעורן בכזית, אם שהה בין תחילת אכילת השיעור לגמר אכילתו יותר מכדי אכילת פרס אין מצטרף.<br>למה.	שזהו שיעור שהיית סעודה, כמו שכתוב חציה (חצי כיכר של עירוב שהוא מזון ב' סעודות) לבית המנוגע (שצריך לשהות בבית שיעור אכילת סעודה, כדי לטמא בגדים שעליו), וזהו פרס - חצי ככר.	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתקיף לה רבא, כזית בכדי אכילת פרס, וכותבת בכדי אכילת פרס.<br>מה השאלה.	בתמיה. יום הכפורים ששיעור אכילתו בככותבת, אף הוא שיעור צירוף אכילתו בכדי אכילת פרס, ואם שהה יותר מכאן אין מצטרף ופטור? והא כיון דשיעורו גדול, בעי שהייה טפי לצירוף אכילתו, והשתא קולא דפטרי ליה.	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתקיף לה רבא, כזית בכדי אכילת פרס, וכותבת בכדי אכילת פרס.<br>מה ענה לו אביי.	קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה, בטפי מהכי לא מיתבא דעתיה [ויום הכפורים בישוב הדעת תליא מילתא, דכתיב 'אשר לא תעונה'].	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חצי פרס לפסול את הגויה.<br>מה הפירוש.	"האוכל חצי פרס אוכלים טמאים, נפסל גופו מלאכול בתרומה עד שיטבול. וחצי פרס שיעור גדול הוא - כשתי ביצים שוחקות (וי""א ביצה וחצי)."	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתקיף לה רבא, כותבת בכדי אכילת פרס, וחצי פרס בכדי אכילת פרס.<br>מה השאלה.	איך יתכן שגם כותבת שיעורה בכדי אכילת פרס, וגם חצי פרס לפסול את הגויה שיעורו בכדי אכילת פרס ותו לא, הרי כיון ששיעורו גדול עליו להצטרף אף ביותר מזה.	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתקיף לה רבא, כותבת בכדי אכילת פרס, וחצי פרס לפסול את הגוִיה בכדי אכילת פרס.<br>מה ענה רב פפא.	"א""ל רב פפא הנח לטומאת גוִיה דלאו דאורייתא היא [ואקילו רבנן בה]."	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב פפא אמר שטומאת גוִיה לאו דאורייתא היא.<br>מה הקשו עליו ומה תירצו.	שהוא עצמו אמר שלומדים טומאת גויה ממה שנאמר 'ולא תטמאו בהם ונטמתם בם'.<br>ותירצו: מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא הוא&nbsp;[שאין לך דבר מטמא אדם על ידי אכילה אלא נבלת עוף טהור. ועיקר קרא דרשינן: אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה].	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'ולא תטמאו בהם ונטמתם בם'.<br>איך לומדים מכאן טומאת גויה.	'ולא תטמאו בהם' - זו אזהרת אכילת אכילת שקצים.<br>'ונטמתם בם' - משמע שעל ידי אכילתם תטמאו.	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אכל אומצא ומילחא שעליה. האם מצטרף.	"מצטרף. ואע""פ דלאו אכילה היא, כיון דאכלי אינשי מצטרפין."	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר ריש לקיש ציר שעל גבי ירק מצטרף לככותבת ביוה""כ. פשיטא."	"מהו דתימא משקה הוא, קמ""ל כל אכשורי אוכלא [משקה הבא למתק אוכל] אוכלא הוא."	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"'ולא תטמאו בהם'. למה א""א לומר שזו אזהרת טומאה."	שהרי אין ישראל מוזהרין מליטמא, דכתיב 'אמור אל הכהנים', כהנים מוזהרין ואין ישראל מוזהרין.	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האוכל אכילה גסה ביוה""כ, מה דינו ומדוע."	"אמר ר""ל פטור, שנאמר 'אשר לא תעונה', פרט למזיק [שאינו מבטל ממנו שום עינוי על ידי אכילה זו, אלא מזיק הוא את האוכלין ואת עצמו]."	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זר שאכל תרומה בשוגג חייבו הכתוב תשלומי קרן וחומש. מה הדין אם אכל אכילה גסה על השובע ומנין.	"אמר ר""ל משלם את הקרן ואינו משלם את החומש, שנאמר 'כי יאכל', פרט למזיק את התרומה."	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זר שכסס שעורים של תרומה מה דינו, ומנין.	אמר ר' ירמיה אמר ר' יוחנן פטור, שנאמר 'כי יאכל' פרט למזיק.	יומא פרק שמיני פ ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוהה בבית המנוגע, מאמתי מטמא בגדים, ומנין.	אם שוהה כדי אכילת פרס (חצי ככר של עירוב) כדכתיב 'והאוכל בבית יכבס בגדיו'. כששוהה שיעור אכילה הכתוב מדבר.	יומא פרק שמיני פ ב		
